פסק-דין בתיק ת"א 4440-07

1.         בפני תביעת בנק נגד לווה והערב שלו לתשלום חוב בגין יתרת חובה בחשבון עו"ש  על סך של 14,580 ש"ח ובחוב בגין יתרת הלוואה בסך של 176,571 ש"ח. התביעה הוגשה ביום 25.6.2007.

            על פי מסמכי הבנק, הערבות נחתמה ביום 3.7.05 והערב ערב להחזר ההלוואה בלבד.

כנגד הלווה, הנתבע מס' 1, ניתן ביום 14.11.07 פסק דין בהעדר הגנה. הערב, אחיו של החייב, הנתבע מס' 2, התגונן בטענות הגנה העומדות לזכות ערב מוגן, על פי סעיפים 22-26 לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967, וזאת בנוסף להכחשת החתימה על כתב הערבות ( סעיף 11 לכתב ההגנה 11). בהמשך להגשת כתב התביעה המקורי, הוגש ביום 6.4.2009 כתב תביעה מתוקן רק כנגד הערב, סעדון מוריס.

2.         בסיכומיו חזר בא כוח הנתבע על הטענה כי הנתבע, הערב, לא חתם על הנספחים לכתב התביעה הכוללים את מסמכי ההלוואה והערבות. בא כוח הנתבע מפנה לכך שלנוכח טענת ההגנה האמורה, היה על הבנק להגיש חוות דעת הסותרת את טענת ההגנה והנתבע גם לא נחקר על כך. כנגד טענה זו עומדת הודאת בא כוחו הקודם שבמכתבו לבנק. בסעיף 1 מודיע עו"ד עייש לבנק, ולבא כוחו דאז, עו"ד שמואל כ"ץ:

"1. אכן מרשי הינו הערב היחידי לחובותיו של מר סעדון עצמון פביאן שהוא אחיו (להלן: "החייב") ..." (מוצג מש/1 שהוגש בבש"א 1467/09).

            הנתבע התבקש להסביר את המכתב והשיב שמדובר במשהו שקרה לפנים שנים רבות ואולי מדובר על ההלוואה של הגיסה ( עמ' 14 לפרוטוקול מיום 30.3.11 מול שורות 19-21). בהמשך באותו עמוד הוא עומד על כך שהוא מעולם לא חתם עבור אחיו.

            ההליך בבש"א 1467/09 התנהל בהקשר לבקשת הנתבע לבטל עיקולים זמניים שהוטלו בתיק זה על זכויותיו בקרן השתלמות. באותו הליך הוא יוצג על ידי בא כוחו הנוכחי.

            לבקשה לביטול העיקולים צורף תצהיר מפורט של הנתבע ולאורך 30 סעיפים הוא לא טוען כי הוא אינו ערב לחובות אחיו. הוא טוען למעמד של ערב יחיד. בסעיפים 24-25 לתצהירו, הוא מתייחס לעובדה שהתובע לא צירף לכתב התביעה העתק מכתב הערבות והעתק מתדפיסי תנועות בחשבון ההלוואה והעו"ש. התצהיר נחתם ביום 1.2.2009.

3.         ביום 6.4.2009, הוגש כתב תביעה מתוקן ולו צורפו המסמכים החסרים. בכתב ההגנה המתוקן מיום 18.5.2009 חלק הנתבע על כך שהוא חתום על כתב הערבות, אך טען גם טענות הגנה חלופיות אם ייקבע שהוא כן חתם על כתב הערבות ובכלל זה שהוא פטור מערבותו וגם הטיעון הבא:

"הנתבע יטען כי לא זכור לו ואינו יכול לאשר כי החתימה המופיעה על כתב הערבות ו/או על נספחי ההלוואה הינה חתימת ידו" (סעיף 4 לכתב ההגנה המתוקן).

            בפתח ישיבת קדם המשפט ביום 18.10.09, הודיעו באי כוח הצדדים שסיימו את ההליכים המקדמיים. הצעת ביהמ"ש למנות מומחה לכתבי  יד נענתה ע"י באי כוח התובע וב"כ הנתבע ביקש שהות לשקול זאת, אך לא נתן תשובה בסופו של דבר. הוא גם לא הגיש חוו"ד מטעם הנתבע יחד עם תצהיר עדות ראשית.

            לנוכח ההסבר בחקירתו בהקשר למכתב מוצג מש/1, שאולי זה מתייחס להלוואה אחרת, היה על הנתבע להניח תשתית ראייתית להוכחת הטענה. דבר שלא נעשה.

            גם בשלב הראיות הנתבע לא נתן הסבר מספק מדוע חלק על החתימה ומדוע, אם בא כוחו הקודם טעה ויחס את הערבות להלוואה של הגיסה, והדבר לא קיבל ביטוי בראיות מטעמו. הראיות בתיק, ובכלל זה מוצג מש/1, שכנעו אותי שהתובע הרים את נטל השכנוע והוכיח שהנתבע חתם על כתב הערבות והנספחים לכתב התביעה, המבססים את טענת התובע שהנתבע ערב לחשבון העו"ש להלוואה של אחיו.

4.         מכאן אפנה לטענות ההגנה החלופיות שמעוגנות בהוראות חוק הערבות. 

            ב"כ הנתבע מפנה בסיכומיו לשורה של כשלים שלטענתו כשל בהם הבנק בהתייחס אל הנתבע שהוא ערב מוגן ( סעיפים 13 - 18 לסיכומיו). דין טענות אלה להדחות, שכן הנתבע אינו ערב מוגן הגם שהוא רשום כערב יחיד לנוכח מועד החתימה על הערבות, הקודם לתיקון תשנ"ח ( סעיף 18 לחוק הערבות).

            עיקר טענות הנתבע, מעבר לטענה שהוא לא חתם כערב לאחיו, הן שלא הובא לידיעתו מראש שיעור הריבית שיחויב בו בשל איחור בפירעון. גם אין פירוט בחוזה ההלוואה למטרת ההלוואה. בפועל ההלוואה נועדה לכיסוי חוב קיים, דבר שלא נמסר במעמד החתימה על הערבות. כמו כן, לא הובא לידיעתו שהחייב אינו פורע את ההלוואה. נטען כי הבנק יידע את הערב לראשונה על הפיגורים ששה חודשים אחרי שהחייב העיקרי החל בפיגור התשלום השוטף במקום תוך 90 יום. גם נגרם לנתבע נזק בגלל שלא ניתנה לו הזדמנות למנוע יציאתו מן הארץ של החייב העיקרי.

5.         הנתבע אינו ערב מוגן אך אין בכך כדי לשחרר את התובע מחובת תום הלב וחובת הגילוי של מידע מהותי בעת שהנתבע הוחתם על הערבות [רע"א 4373/05 אבן חיים נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ (טרם פורסם, 15.11.07); ע"א 8611/06 בנק הפועלים נ' מרטין (טרם פורסם, 2.3.11)].

            מאחר והנתבע חלק שחתם על הערבות וגם העלה טענות הגנה המניחות קיומה של חתימה, היה על באי כוח התובע לבחור את קו החקירה הנגדית של הנתבע והם לא שאלו את הנתבע על נסיבות החתימה בפועל.

            כנגד גרסתו החלופית של הנתבע שהעדיף בחקירתו הנגדית להדגיש שהוא לא חתום על הערבות, העיד מטעם התובע מר כהן אשר שהחתים לגרסתו הן את החייב הנתבע מס' 1 והן את הערב, אחיו, הנתבע מס' 2. לגרסתו הוא הסביר לשני האחים על מה הם חתומים, על איזו ריבית, על איזה סכום וכו' ( עמ' 1-2 לפרוטוקול). הוא העיד שהוא הכיר אישית את שני האחים.  העד אישר שההלוואה נלקחה לארגן מחדש חוב קיים ( עמ' 2 לפרוטוקול). העד אישר שהחתים את הנתבע על טופס המכונה "גילוי נאות" ( נספח ד' לתצהירו; עמ' 9 לפרוטוקול).